פלדמן נ' אמנור קיסריה שירותי אבטחה ומוקד בע"מ

פסק דין

1.זה שנים, וכך גם במועד הרלוונטי לתובענה, התגורר התובע ברחוב תדהר 11 בזכרון יעקב. מדובר בבית חד-משפחתי המוקף חצר. סביב החצר בכל החזיתות חומה בנויה ומעליה גדר עשויה שלבי פלסטיק (להלן: הבית או בית התובע). הכניסה לבית מצד צפון. מדרום וממזרח גובל הבית בבתי שכנים. במועד הרלוונטי גבל הבית מצד מערב במגרש ריק שלכל אורכו הותקנה גדר רשת ממתכת.

הנתבעת היא חברה מוגבלת במניות שעיסוקה מתן שירותי אבטחה ומוקד למנויים (להלן: החברה).

2.ביום 6.6.96 התקשר התובע בחוזה עם החברה, ולפיו התחייבה האחרונה להתקין מערכת אזעקה בבית התובע ולספק לו שירותי מוקד. שירותי מוקד אלה חייבו את החברה "עם קבלת אות האזעקה שתשגר יחידת ממסר למוקד, ניידת של המוקד תגיע לאתר במהירות סבירה, תבדוק את סיבת הפעלת המערכת, תודיע במידת הצורך למנוי או לעובדיו או למי שהוסמך לכך. במקרה של גילוי פריצה, גניבה, פגיעה ברכוש, תינתן הודעה מתאימה גם למשטרה ו/או למכבי אש, והכל בהתאם ובכפוף לשירותים שעבורם שילם המנוי בהתאם להזמנה. המנוי מאשר כי הוסבר לו, כי מהירות התגובה של המוקד תלויה בין היתר גם בפעילות מקבילה של המוקד במתן שירותים ללקוחות אחרים." (ראה סעיף ד(1) לחוזה).

3.במועד הרלוונטי לתובענה העסיקה החברה ניידת סיור אחת אשר סיפקה שירותי מוקד ללקוחותיה באזור בנימינה וזכרון יעקב.

4.ביום 24.7.09 בשעה 22.10 בזמן שהתובע ובני משפחתו נעדרו מהארץ, נתקבלה במוקד החברה אות אזעקה מבית התובע. בשעה 22.13 הפנתה המוקדנית קריאה לסייר, אשר היה בדרכו ליישוב בנימינה בשל אות אזעקה קודמת, אשר נתקבלה שלוש דקות לפני זו שמבית התובע. בתום הסיור בבנימינה נסע הסייר לבית התובע. לפי הרישום במוקד החברה, בשעה 22.39 הגיע הסייר ליעדו ובשעה 22.45 דיווח שלא מצא דבר מה חריג. בכך הסתיים הטיפול. לפי המדבקה שהשאיר בשער הכניסה לחצר הבית, עזב הסייר את המקום בשעה 22.50.

5.לגרסת התובע, ביום 29.7.09 כאשר שבו הוא ובני משפחתו לבית גילו כי אירעה פריצה בהיעדרם וכי נגנבו תכשיטים וכסף מזומן בשווי כ- 150,000 ₪. הפורצים הותירו אחריהם תוהו ובוהו בחדרים שבהם נמצאו החפצים שנגנבו (חדר שינה של ההורים וחדר הארונות הסמוך). תכולת הבית לא היתה מבוטחת. לדברי התובע, סבר בטעות כי הביטוח שערך במסגרת הלוואה המובטחת במשכנתא מכסה גם את התכולה.

התובע הגיש תלונה למשטרה וגם דיווח על הרכוש שנגנב לטענתו תוך ציון שוויו.

6.לטענת התובע, התרשלה החברה במילוי תפקידה ועל ידי כך גרמה לו נזק. לפיכך הגיש את התובענה דנן, בה תבע פיצוי בסך 23,855 ₪. סכום זה מורכב מהפיצוי המוסכם והמוערך מראש בחוזה בסך 13,855 ₪ לפי סעיף י"ח(1) לחוזה (ממוצע דמי-המנוי ששילם במשך שלושת החודשים שקדמו לאירוע כפול 60 צמוד למדד המחירים לצרכן) ומפיצוי בסך 10,000 ₪ בגין הנזק הבלתי ממוני שנגרם לו בעטיו של האירוע.

החברה סבורה כי נהגה בדיוק לפי המוסכם בחוזה, וכי אם נגרם לו נזק אין לתובע להלין אלא על עצמו בלבד, שהרי הותיר חפצים יקרי ערך בביתו ולא דאג לבטחם.

7.כתב התביעה הוגש בסדר דין מהיר. לפיכך תהא ההנמקה תמציתית, כמצוות הדין.

8.כאמור, בהתאם לחוזה בין התובע לבין החברה התחייבה האחרונה כי בהישמע אות אזעקה מבית התובע עליה להפנות תוך זמן סביר ניידת סיור למקום. לפי המוסכם היה מתפקידו של הסייר לבדוק אך ורק את סיבת פעולת האזעקה. החוזה גם הבהיר, כי אם הסייר עסוק בטיפול בקריאה קודמת יתכן עיכוב בהגעתו. החברה לא התחייבה לנקוט פעולה כדי להניס את הפורץ והבהירה כי מעמדה אינו כשל מבטח. כן הוסיפה כי הוראות החוזה אינם מעניקים לה מעמד של שומר במובן המונח בחוק השומרים, תשכ"ז-1967 ואינן מטילות על החברה חובה לשמור על האובייקט (במקרה דנן, בית התובע) או תכולתו [ראה סעיף ד(1), סעיף י"ח(1), סעיף י"ז(1) וסעיף כ"א].

9.בהתאם לסעיף י"ז(2) "ניידת החברה שתשלח ע"י המוקד תבצע בדיקה ויזואלית חיצונית בלבד של האובייקט, בעין בלתי מזויינת ורק במקומות שבהם ישנה גישה סבירה ובטיחותית. למען הסר ספק מובהר כי לא תבוצע בדיקה פנימית בתוך האובייקט עצמו או בתוך חצריו במידה והחצרים מוגדרים ונעולים."

10.אף כי תנאי החוזה מעלים תהיות על אודות תועלתו של השירות שמעניקה החברה, עולה מחקירתו הנגדית של התובע כי הוא ידע על התנאים החוזיים הללו והסכים להם. לפיכך תנאי החוזה או מהות השירות שהעניקה החברה אינם נושא המחלוקת.

11.השאלה הטעונה הכרעה הן אם החברה התרשלה, בין משום שהיה עיכוב בהגעת הסייר לבית התובע ובין משום שהסייר לא מילא את תפקידו כהלכה ולכן התרשל (והחברה, מכוח אחריותה השלוחית, אחראית למעשיו ולמחדליו של עובדהּ) בכך שלא הבחין בפִרצה בגדר מצד מערב וגם לא בסולם הנשען על הקיר מתחת לחלון חדר השינה, שלפי הנטען דרכו חדרו הפורצים לבית. לו הבחין בפִרצה או בסולם היה מחובתו להודיע על האירוע למשטרה, ויתכן כי היה עולה בידיה לתפוס את הפורצים.

12.סבירות זמן הגעת הסייר – בהתאם לחוזה לא התחייבה החברה להגיע תוך זמן נקוב, התובע ידע זאת והסכים לכך. החברה הבהירה בחוזה הבהר היטב כי יתכנו עיכובים בהגעת הסייר מחמת טיפול בפניה קודמת או דחופה יותר. במקרה דנן כעבור 32 דקות ממועד קבלת אות האזעקה, מיד לאחר שסיים את הטיפול בקריאה קודמת, הגיע הסייר לבית התובע ולא מצא את האזעקה פועלת או כל דבר חריג אחר.

13.כאן המקום לציין כי תחילה העלתה החברה השערה, ולפיה ניתקו הפורצים את מערכת האזעקה, המתינו לבוא הסייר ולאחר עזיבתו השלימו את מלאכתם. בעדותו לפניי, לאחר שנוכח לדעת כי מערכת האזעקה נמצאה תקינה, שינה מנהל החברה גרסה והעלה השערה חדשה, ולפיה קרוב לוודאי שלפני בואו של הסייר הסתיים אירוע הפריצה.

14.בעדותו ציין מנהל החברה כי 32 דקות הן זמן די והותר כדי להשלים פריצה למבנה וגניבה מתוכו. מכאן ניתן היה להסיק כי זמן הגעה זה אינו סביר. ואולם, היות שלא היה זה מתפקידו של הסייר למנוע אירוע פריצה (או מעשה פלילי אחר), אלא לבדוק מדוע הופעלה האזעקה אין נפקא מינה אם הסייר מגיע כעבור רבע שעה או כעבור מחציתה.

15.אף אם היה מקום לקבוע כי הסייר הגיע לבית התובע כעבור זמן שאינו סביר, ולכן החברה התרשלה, לא הוכח קשר סיבתי בין התרשלות זו לבין הנזק הנטען - התובע לא הוכיח מתי אירעה הפריצה, אם לפני שהגיע הסייר או לאחר מכן, וממילא לא הוכיח כי לוּ הגיע הסייר קודם לכן היה בכוחו למנוע את אירוע הפריצה או למצער לצמצם את הנזק.

זאת ועוד, לפי כל העדויות לאחר אירוע הפריצה לא אותרה תקלה במערכת האזעקה, וגם לא נתקבלה אות אזעקה נוספת במוקד. מכאן, קיימת סבירות גבוהה כי אירוע הפריצה התרחש לפני הגעת הסייר.